חדשות ועדכוני IP מהארץ ומהעולם
- ישראל וארה"ב מפעילות הסדר חדש לשיתוף פעולה פטנטי – (פורסם ב- 12 באוקטובר 2014)
_____________________
ישראל וארה"ב מפעילות הסדר חדש לשיתוף פעולה פטנטי
משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארה"ב (USPTO) ורשות הפטנטים בישראל חתמו על הסכם לפיו רשות הפטנטים הישראלית תחל לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בינלאומיות (PCT) שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. בהסכם זה, מאשר המשרד האמריקאי את איכות החיפוש המבוצע ברשות הפטנטים בישראל, ופותח אפשרות למבקשים האמריקאים לבחור ברשות הפטנטים הישראלית כאחת מרשויות החיפוש הבינלאומיות המוסמכות לבצע עבורם חיפושים .
מבקש פטנט, המגיש בקשת פטנט למשרד הפטנטים האמריקאי, יכול מעכשיו לבחור ברשות הפטנטים בישראל כרשות החיפוש והבחינה הבינלאומית המוסמכת וזאת בכפוף לאמנה הבינלאומית לשיתוף פעולה בענייני פטנטים. זוהי הפעם הראשונה בה ישראל מתחילה לפעול כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית עבור מדינה זרה, לאחר הפיכתה לרשות כזו בשנת 2012. בנוסף, בחירה ברשות הפטנטים כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית תאפשר למבקשים להיעזר ביתרונות הפרוצדורליים שמספקת התוכנית לזירוז בחינת בקשות פטנטים (Patent Prosecution Highway, PPH) עליה חתומים רשות הפטנטים הישראלית והמשרד האמריקאי. בהתאם לתכנית, דוח חיובי של רשות הפטנטים כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית אודות עמידה בקריטריונים של חידוש, התקדמות המצאתית, וישימות בשימוש תעשייתי, יאפשרו למבקש לזרז בקשה מקבילה בישראל או בארצות הברית.
ניתן לצפות שבשנים הקרובות, מדינות נוספות יחתמו על הסכם דומה עם ישראל, בדומה להסכם עם ארה"ב, כך שבעתיד מבקשים מכל העולם (ולא רק ישראל וארה"ב) יוכלו לבחור את ישראל כרשות חיפוש בינלאומית.
בנוסף, ניתן להתייחס להודעה זו כהמשך לנתונים המעודדים שפורסמו בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2013, מתוכן אפשר ללמוד על הכדאיות בבחירת ישראל כרשות חיפוש:
- השוואה בין מספר בקשות על ידי מבקשים ישראלים לפי רשויות חיפוש שונות (כאשר ישראל באדום)
* המידע ממאגר WIPO עבור השנים 2006-2011, כאשר החל מ-2012 המידע נלקח ממאגר רשות הפטנטים הישראלית אך ללא בקשות המתקבלות ישירות ב-WIPO שמייעדות את ישראל כרשות חיפוש.
ניתן לראות מהטבלה שבכ-55% מהבקשות, ישראל נבחרה כרשות החיפוש בתקופה שאפשרות זו עמדה בפני המבקשים. דבר זה מראה על הבטחון הרב שמבקשים ישראלים מרגישים כלפי איכות הבחינה בישראל.
- השוואה בין משכי הזמן שלוקח לקבלת דו"ח חיפוש לפי רשויות חיפוש שונות ב-2012
כרשות חיפוש, ישראל מדורגת במקום השביעי (מתוך 18) ועוקפת את ארה"ב ואירופה בזמן המתנה לדו"ח חיפוש. בישראל, 89% מהבקשות קיבלו דו"ח חיפוש תוך 3 חודשים לעומת 53% באירופה ו- 45% בארה"ב. חשוב לציין שעיקר העיכובים בבקשות הישראליות (10% הנותרים) נבעו מהצורך לקבל היתר פרסום ממשרד הבטחון.
__________________
צוות עורכי הפטנטים במשרד גולד פטנטים מציין כי מאז הפיכת רשות הפטנטים הישראלית לרשות חיפוש ובחינה בינלאומית, מומלץ ללקוחות המשרד לבחור את ישראל כרשות לחיפוש ומתן חוות דעת על פטנטביליות, ולא רק לאור המחיר הנמוך יותר כאשר החיפוש מתבצע בישראל, אלא גם איכותו והאינדיקציה להצלחה בבחינת הפטנט. כמו כן, לאור ריבוי תוכניות לזירוז בחינת בקשות פטנטים (PPH) שעליהם חתומה ישראל, ניתן להעריך שברגע שישראל תהיה נגישה למבקשים רבים כרשות חיפוש בינלאומית ניתן יהיה להשתמש בדו"חות חיוביים על מנת לזרז בחינות פטנט במדינות שונות.
(פרסום 12 אוקטובר 2014)
_________________________________________________________________________
אתראה חוזרת מ- WIPO ארגון הקניין הרוחני העולמי בדבר משלוח חשבוניות כוזבות למבקשי PCT וסימני מסחר – שפורסמה ב-פברואר 2014 (פרסום פוסט במרץ 2014)
(Screenshot)
מזה זמן מה הובא לידיעתנו שהתרחבה התופעה של חשבוניות כוזבות לתשלומים שונים הנשלחות במיוחד למבקשי בקשות PCT או בקשות לסימנים מסחריים. חשבוניות אלו נושאות פרטים מזהים לכאורה של בקשת PCT ספציפית תוך ציון המספר הבינלאומי של הפרסום – לדוגמא: WO 02 XXXXXX , תאריך פרסום, מספר הבקשה הבינלאומית, כותרת ההמצאה, מידע מקדים וסמלי IPC.
ניתן לצפות בדוגמאות לסוגים של חשבוניות כוזבות שהתקבלו באתר האינטרנט של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) במאמר כאן. שימו לב שהחשבונות נראים כמסמכים רשמיים.
המלצתינו היא להיות עירניים בעת קבלת חשבונית כזו, ובאם אינכם בטוחים בעניין אמיתות החשבונית, אנא צרו עימנו קשר מיידית.
לידיעתכם, על פי החוקים והנהלים הבינלאומיים, חשבוניות או הודעות לתשלומי האגרות מתבצעים אך ורק באמצעות משרד עורכי הפטנטים אל מול המוסדות המתאימים ולא נשלחים ישירות למבקש. משרד עורכי הפטנטים המייצג של הלקוח מקבל אליו את ההודעות השונות לתשלום האגרות ובאחריותו לבצע את התשלום על פי הנחיות הלקוח.
___________________________________________________________________________
בית המשפט העליון פסק בינואר 2014 החלטה על בסיס עדות המומחה של עורכת הפטנטים ד"ר מרגנית גודלרייך בתיק הידרו-נע נגד סאן-הייטק, (פורסם ב- 16 בפברואר 2014)
בית המשפט העליון בישראל קיבל בינואר 2014 פסק דין על אי-הפרת פטנט וסמך את החלטתו על בסיס עדות המומחה של עורכת הפטנטים ד"ר מרגנית גודלרייך.
חברת סאן הייטק בע"מ, כמו גם משרד הביטחון הישראלי, נתבעו לפני מספר שנים על ידי הידרו-נע ,חברה המחזיקה בפטנט ישראלי של התקן לפריצת דלת המותאם למטרות צבאיות. הידרו-נע קיבלה את הפטנט באמצעות מזורז בפני ה- ILPTO. מיד לאחר מכן, הידרו-נע תבעה את סאן-הייטק ואת משרד הביטחון בגין הפרת הפטנט שלה.
חברת סאן-הייטק יוצגה בבית המשפט על ידי עו"ד יוסי חכם אשר ביסס את ההגנה נגד תביעת ההפרה לכאורה של הפטנט, על סמך חוות דעת מומחה של עורכת הפטנטים ד"ר מרגנית גולדרייך בשני עקרונות: ראשית, כבר קבעה בעבר שלא הייתה הפרה של הפטנט של הידרו-נע וזאת בשל היעדר טבעת מסתובבת במכשיר הפריצה של חברת סאן-הייטק (ראה פסיקת בית המשפט מ- 2010) . הטבעת המסתובבת היתה אחד מהאלמנטים בתביעה העצמאית. שנית, ד"ר מרגנית גולדרייך טענה כי הפטנט אינו תקף בשל אמנות מוקדמת שלא נחשפה ב-IDS ל- ILPTO במהלך תביעה. האמנות המוקדמת העיקרית שהוצגה היו מערכות ה- Holmatro שהיו בשימוש נרחב על ידי צבא ההגנה לישראל לפני השימוש במערכות השבירה של סאן-הייטק.
השופטים של בית המשפט העליון אישרו את פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה ד"ר זרנקין, שהביע את הערכתו מחוות דעתה המקצועית ומעדותה הכנה של ד"ר גולדרייך. מסמך הפסיקה מבית הדין מינואר 2014, קראו כאן סעיפים 16-24 : San Hitec-Trial-Heb-given on Jan 2014
הערה לקוראים: לפני שאתם מתחילים לפעול בתחום הפטנטים אנו ממליצים לפנות לגולד פטנטים כדי לקבל ידע משמעותי , הבנה אסטרטגית, וחוות דעת מקצועית מומחית בנושא חופש פעולה וליטיגציה. כאמור, אם יש צורך אנו מגיעים גם לבית משפט.
_______________________________________________________________________
שינוי בתקנות להגבלת הזמן להגשת בקשות חלוקה – נובמבר 2013
משרד הפטנטים האירופאי החליט ב-16 באוקטובר השנה לשנות את תקנה EPC 36 מאפריל 2010 שהסדירה את מגבלת הזמן להגשת בקשות חלוקה ל-24 חודשים מיום ההתקשורת הראשונה של חטיבת הבחינות, ולהפוך אותה.
תקנה זו נוצרה בזמנו בעיקר על מנת להגביל את מספר ההגשות של בקשות החלוקה, אולם, התקנה לא איפשרה את מימוש המטרה הרצויה ומספר ההגשות לא קטן מאז. ניתוח הנתונים ומשובים מהלקוחות הוביל את ה-EPO לשנות את עמדתה בנושא זה ולהחזיר את המצב לקדמותו.
כתוצאה מההחלטה ב- 16 באוקטובר 2013, יתאפשר שוב, החל מה-1 באפריל 2014, להגיש בקשת חלוקה בגין כל בקשה. החלטה זו תחול על כל בקשות החלוקה שהוגשו החל ממועד זה ,ואמורה לאפשר הזדמנות נוספת להגשת בקשת חלוקה ביחס לכל בקשה תלויה קודמת שעבורה תקופת הגבלת הזמן של 24 חודשים – כבר פגה.
התקנה החדשה תיושם עבור בקשות חלוקה שיוגשו ב-1 באפריל 2014 והחל ממועד זה. לא יהיו הוראות מעבר, ולכן החל ממועד זה ניתן יהיה להגיש בקשות חלוקה מכל בקשה, גם אם תקופת הגבלת זמן של 24 חודשים הסתיימה כבר.
משרד הפטנטים האירופי החליט בכל זאת שיהיה תשלום נוסף עבור הגשת בקשת חלוקה של דור המשך או דור שני לה. הסכום לתשלום (שטרם נקבע גובהו) יגדל עם כל הגשת דור נוסף של בקשת חלוקה. בהקשר זה, מומלץ להגיש בקשות חלוקה עוד לפני מועד זה וכך לחסוך בהוצאות.
____________________________________________________________
(חדשות ועדכוני IP מהארץ ומהעולם)